רש"י על שבת קמ״ב ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת קמ״ב ב:ט״ז
16 אַבָּיֵי מַנַּח כַּפָּא אַכִּיפֵי. רָבָא מַנַּח סַכִּינָא אַבַּר יוֹנָה וּמְטַלְטְלָהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: כַּמָּה חַרִּיפָן שְׁמַעְתָּתָא דְּדַרְדַּקֵּי! אֵימַר דַּאֲמוּר רַבָּנַן בְּשׁוֹכֵחַ, לְכַתְּחִילָּה מִי אֲמוּר?!
פירוש רש"י על שבת קמ״ב ב:ט״ז
16 אביי מנח כפא אכיפי - מניח תרווד על העומרים לטלטלן אגב תרווד:
17 אבר יונה - חי בלא מליח:
18 חריפא שמעתתא דדרדקי - סבורים הם שהם חריפים:
19 אימר דאמור רבנן - בארנקי ודסקיא מניח עליה ככר או תינוק בשכחה ובמקום התורפה ומשום הפסד ממון: